פסק-דין בתיק ת"א 1531-08

הגם שמדובר הוא במכונה גדולה מאוד, שניים אוחזין במכונה לשטיפת מכוניות, זאת אומרת כולה שלי וזה אומר כולה שלי. עניינו של פסק דין זה הוא בהכרעה בשאלה, של מי הבעלות על המכונה לשטיפת מכוניות, כאשר לצורך מתן התשובה לשאלה, יש להזקק, בין היתר, ל"תקנת השוק".

תחילתו של ההליך באה על דרך המרצת פתיחה, אך בשלבים המוקדמים של הדיון בתיק, החליטה כבוד השופטת נחמה נצר, עת דנה בתיק זה לפניי, להעביר הדיון לפסים רגילים.

כתב התביעה

על פי כתב התביעה, רכשה התובעת ביום 9/5/01, מכונה לשטיפת כלי רכב וציוד נילווה, מסוג מנרה טורבו ניו ליין, מקבוצת ציקטו באורך 13.25 מטר, מספר סידורי 40-011 וכן מתקן למחזור מים מתוצרת "פרייליט" מסוג T.R-6, (להלן: "המכונה"), והכל מאת "אמירי ציוד טכני והנדסי בע"מ" (להלן: "אמירי"). תמורת המכונה שילמה התובעת סכום של 317,129 ש"ח (כולל מע"מ). המכונה הותקנה בתחנת דלק בפתח תקווה.

נטען בכתב התביעה, כי בשנת 2001, לאחר מספר חודשים ממועד ההתקנה, נגנבה המכונה והדבר הודע למנהל אמירי, רוני יעקב (להלן: "רוני"). עוד נרשם, כי לאחר זמן, פנה אדם מבאר שבע אל רוני כדי שיתקין מכונת שטיפה אמריקאית, וכשרוני ניגש למקום, הבחין כי המדובר הוא במכונה וסירב להתקינה.

בשנת 2005- 2006, במועד שאינו ידוע, נהג תובלה שעובד עם רוני, הודיע לו כי מרכיבים מכונה בקריית גת. רוני ניגש למקום וזיהה שהמדובר הוא במכונה.  בקשר עם הגניבה הוגשה תלונה במשטרה.

על פי כתב התביעה, לאחר שזוהתה המכונה, כאמור, המשטרה פנתה לרוני וביקשה שיבצע זיהוי, רוני שלח טכנאי בשם גבי בייבוץ (להלן: "גבי"), וזה זיהה שוב את המכונה על ידי סימנים שמצויים על המכונה והשוואתם לאסמכתא מן היצרן בחו"ל.

נטען, כי הנתבע מחזיק במכונה שלא כדין ומפעיל אותה. קיימות כ- 100 מכונות מאותו הדגם וכל אחת מהן מתועדת ויש לה תיק במשרדי אמירי. עוד נטען, כי רוני יודע לזהות את המכונה והיכן היא נמצאת. המכונה הייתה צבועה בצבע ירוק אדום, המברשות מסוג "קרלייט" הינם בצבע ירוק אדום, כאשר הצבע האדום דהה מעט מהמים. מתקן המחזור הוא בצבע כסף והמסננים בצבע אדום. מתקנים כאלו יש בודדים בארץ ואף לא אחד מהם נגנב, פרט למכונה דנא.

עוד נרשם בכתב התביעה, כי בדצמבר 2006 הוגש כתב אישום כנגד הנתבע בגין החזקת נכס החשוד כגנוב וכי כתב האישום בוטל בשל טענות שוא שנתקבלו על ידי משטרת ישראל. נרשם כי עיון בתיק המשטרה מעלה, שהנתבע טוען שקנה את המכונה מאדם ממוצא בדואי בשם קעיד (להלן: "קעיד") וכי ברור שהנתבע ידע שהמכונה גנובה, שכן לא שילם תמורה הולמת עבורה וכי אותו קעיד אינו סוחר במכונות שטיפה מסוג זה. קעיד הראה את המכונה לנתבע, בשעות הערב, בתל שבע, מקום מועד לפורענות, כך נרשם, ולא במחסן של סוחרי מכונות שטיפה. המשטרה לא איתרה את קעיד ונטען כי הנתבע מסר למשטרה טלפון שגוי של קעיד.

הסעד אשר נתבקש הוא סעד הצהרתי, לפיו המכונה הינה בבעלות התובעת וכי על הנתבע למסור החזקה במכונה ולהשיבה לתובעת או את תמורתה המלאה. כן נטען, כי התובעת זכאית לפיצוי בשל אובדן הכנסות וכי על הנתבע למסור לתובעת דין וחשבון על הכנסותיו. לעניין סעד אחרון זה, ניתנה על ידי כבוד השופטת נחמה נצר החלטה המתירה פיצול סעדים, והסעדים הכספיים אינם כלולים בכתב התביעה.

כתב ההגנה

הנתבע טוען בכתב ההגנה, כי הפועלים בשמה של התובעת אינם רשאים לעשות כן וכי לירן אבירם (להלן: "לירן") לא היה רשאי להגיש תלונה למשטרה בשם התובעת וכי נהג בדרך פתלתלה. נטען כי התובעת מעולם לא הייתה הבעלים של המכונה ולא רכשה אותה מעולם, החשבונית אשר הוצגה כחשבונית עבור רכישת המכונה לא הוצאה לטובת התובעת, אלא לטובת חברה אחרת, היא חברת "אור חן תשתיות הובלה בע"מ" והיא אישיות משפטית שונה מהתובעת. נטען כי התובעת לא שילמה עבור המכונה וכי לא הוצג מסמך המעיד על פרעון ההמחאות.

בכתב ההגנה מופיעה טיעון ארוך באשר להליכי העברת מניות בין אנשים וחברות ולבעלות על התובעת. לא ארחיב ולא אפרט  את מכלול הטענות שכן, כפי שנראה בהמשך הדברים, מצאתי שלבעלויות השונות במניות התובעת, אין כל רלוונטיות להליכים שבפניי ולמחלוקת שבין הצדדים שהיא עניין הבעלות במכונה.

נטען בכתב ההגנה, כי התובעת ניהלה עסק של רחיצת מכוניות ללא רישיון, והיא הורשעה ונצטוותה לסלק את המכונה, לא קיימה את הצו והורשעה באי קיום צו שיפוטי. הטענה כי המכונה נגנבה היא טענה כוזבת והיא פונתה מהמקום בצו בית משפט.

תצהירי התובעת

מטעם התובעת הוגשו מספר תצהירים.

הוגש תצהיר של מנהל התובעת, לירן, אשר תמציתו כדלקמן:

-          ביום 9/5/01 רכשה התובעת את המכונה מאמירי תמורת הסכום האמור לעיל.  התשלומים בוצעו בשיקים מחשבון בנק של מר אברהם זיידי  (להלן : "זיידי") שהיה מנהל החברה, אך מומנו על ידי החברה והחשבונית הוצאה לחברה.  החברה היא הרוכשת והבעלים של המכונה.

-          המכונה הותקנה על ידי אמירי בתחנת דלק בפתח תקווה ביום 20/1/02.